יכול להיות שאת כבר בתהליך של לשפר את מערכת היחסים שלך עם אוכל והגוף ואת כבר מרגישה במקום יותר טוב מאיפה שהתחלת 
ואז.. חברה שלך לא מעוניינת להזמין משהו לאכול כי “זה משמין”, או שדודה שלך מספרת לך כמה היא רזתה בתוכנית דיאטה שהיא עשתה ושאת חייבת לנסות, או זה יכול להיות חבר המספר במפגש חברים שהוא התחיל ”אתגר ללא גלוטן/סוכר/פחמימות” ומציע לאנשים להצטרף אליו.
אנחנו נתקלים בסיטואציות שונות מול הסביבה הקרובה או הרחוקה שבהן נצטרך להתמודד עם מנטליות של “דיאטה”, אם נרצה בזה או לא.. וזה יכול להיות מאוד מתסכל, בגלל זה חשוב לי קודם כל לחזק אותך בכלל על שימת הלב לכך, זאת אומרת עצם העובדה שזיהית שזה שיח שלא עושה לך טוב ושאת כבר לא מרגישה כל כך שייכת אליו, זה מדהים!
אז איך מתמודדים עם סיטואציות כאלו? הנה מספר צעדים פשוטים אך לא בהכרח קלים ליישום:
1. שימי לב לסיטואציה שמתרחשת/התרחשה- הכירי במה שקורה או קרה.
2. התבונני על הסיטואציה מהצד- הפרידי בין מה ששלו/שלה/שלהם לבין מה ששלך. מה השיח עורר בי, מה אני יודעת על האדם שמולי והרקע שלו בהקשר לעולם הדיאטות/דימוי גוף/דימוי עצמי.
3. גייסי אמפתיה כלפי הסביבה- לרוב אלו שיפגינו מנטליות של “דיאטה” הם אלו ששבויים בתוך תרבות הדיאטה והמרדף אחר אידיאל יופי, זה לא פשוט להיות במקום הזה, כי יש בו הרבה סבל- שיפוטיות, ביקורת עצמית, חסכים פיזיים ורגשיים.. את מכירה, את היית שם.
4. שימי מאחורייך- אמרי לעצמך שזאת בחירה להיכנס לזה או לא. תהיי בהודיה על כך שאת כבר לא שם ואת על דרך אחרת.
5. תקשרי החוצה את עמדתך- את לא חייבת להציב גבולות באופן אגרסיבי, לעיתים מספיק לאמר שאת לא מעוניינת להצטרף, או ששיח כזה לא מדבר אלייך ושאפשר לעבור לנושא אחר.
תזכרי שאת בתהליך ולשינוי לוקח זמן להתרחש וכשהוא מתרחש זה כל כך שווה ומופלא 
(הפוסט נכתב בלשון נקבה ופונה לשני המינים)
